אני מניח שכולכם מכירים את תחושות התסכול והכעס שמתלוות מדי פעם לעבודה במחשב. לי נדמה שהוא תמיד נתקע או קורס בזמן הלא נכון, שניות אחרי שהצלחתי להתנסח היטב אך לפני שהספקתי לשמור את מה שכתבתי.

 

ברגעים כאלה אני נוטה להאשים את ביל גייטס בכל צרותיי. איך הוא הרשה לעצמו למכור לי מערכת הפעלה ותוכנות כל כך בעייתיות, ואיך הרשיתי לעצמי לקנות אותן. האמת היא שהוא באמת אשם. אך מצד שני, האמת היא שאם הוא לא היה מוכר לי אותן, לא ממש הייתה לי אלטרנטיבה טובה יותר.

 

למזלנו, גייטס לא חיכה שמוצריו יהיו מושלמים, הוא חיכה שהם יהיו טובים מספיק כדי לצאת איתם לשוק

בכך בעצם מדגים ביל גייטס את אחד השיעורים החשובים והמפתיעים שלמדתי פעם. אחד ממוריי שאל מהו ההפך ממושלמות (perfection) וקיבל מהכיתה שלל תשובות מעניינות. כשהוא הציע את התשובה שלו אני וכל הנוכחים הופתענו מאד. הוא הציע שההפך ממושלמות זו התקדמות (progress).

 

לקח לי זמן לעכל זאת, אבל ביל גייטס, בדרך שבה הוא מנהל את מיקרוסופט, מדגים זאת היטב. אם הוא היה מחכה שכל אחד ממוצריו יעבוד באופן מושלם היינו מקבלים אולי היום את גרסת וינדוס הראשונה, וגם בה היו בודאי לא מעט תקלות. למזלנו, גייטס לא חיכה שמוצריו יהיו מושלמים, הוא חיכה שהם יהיו טובים מספיק כדי לצאת איתם לשוק. סביר להניח שישנם מיליונים רבים של אנשים שכועסים עליו כל יום בשל כך. אולם לשמחתו, אותם מיליונים שכועסים, משתמשים יום יום במוצריו וככל הנראה ימשיכו להשתמש בהם גם בעתיד.

 

ביל גייטס בחר להתקדם ולא להמתין שהמוצרים יהיו מושלמים, אבל הרבה מנהלים והנהלות לא תמיד מעזים לעשות את הבחירה הזו. למרבה הפלא, לא מדובר רק בפרפקציוניסטים שבינינו, אלא גם באנשים שאינם פרפקציוניסטים כלל.

 

ישנן הנהלות שעובדות תקופה ארוכה על גיבושה של אסטרטגיה מושלמת מתוך חשש שהחמיצו משהו ושעליהם להריץ עוד מספר מחקרים כדי להיות בטוחים שהיא מושלמת. אולם, במקרים רבים, לאחר שיצרו את האסטרטגיה המושלמת – הם מגלים שתנאי השוק השתנו ושנדרשת אסטרטגיה חדשה. אין להם את האומץ והביטחון להתחיל לנוע גם עם אסטרטגיה שאינה אפויה לגמרי ולעדכן אותה תוך כדי תנועה.

 

ישנם שלא מסוגלים להגיש את מועמדותם לתפקיד  כל עוד לא רכשו את כל היכולות והתארים שהם מאמינים שחיוניים לקבלת התפקיד

ישנן חברות שמלטשות את המוצר שלהן עד שיהיה מושלם ויכיל את כל הפיצ'רים שהם ראו בדמיונם. הם מרגישים שכל אחד מהפיצ'רים האלה הוא חיוני לגמרי, ושבלעדיו המוצר לא יהיה ראוי לצאת לשוק. במקרים רבים הם מופתעים לגלות שמוצר נחות של המתחרים כבש את השוק בזמן שהם עבדו ביסודיות על ליטוש המוצר שלהם.

 

ישנם אנשים שלא מסוגלים להגיש את מועמדותם לתפקיד או לפרויקט כל עוד לא רכשו את כל היכולות והתארים שהם מאמינים שחיוניים לקבלת התפקיד. הם ימשיכו להכין ולהכשיר את עצמם לתפקיד ויחמיצו הזדמנות אחר הזדמנות לקפוץ למים וללמוד לשחות בתוך התפקיד עצמו.

 

למי שלא מכיר בכך שההפך ממושלמות זו התקדמות קשה במקרים רבים לתעדף. פילוסופית התעדוף של מנהלים רבים היא "גם וגם". אם יש להם ולאנשיהם עשרות משימות מורכבות ומעט זמן לממש אותן, הם יגידו לאנשיהם ולעצמם שכל המשימות חשובות ושחייבים לבצע את כולן. זוהי גישה שמחפשת מושלמות ואינה מסוגלת לוותר על חלק מהמשימות. התוצאה ברוב המקרים אינה מושלמת בכלל - רק חלק קטן מהמשימות מבוצע היטב, האחרות מבוצעות הרבה פחות טוב או כלל לא והאנשים נשחקים ומתוסכלים.

 

כדאי לכם לבחון את עצמכם ואת ארגונכם. האם אתם ערים לכך שמרדף אחר שלמות מונע התקדמות במקרים רבים? האם אתם משלמים על כך מחיר בקצב ההתקדמות האישי או הארגוני שלכם?

 

גם אם אינכם מחסידיו של ביל גייטס, כדאי לכם ללמוד את השיעור הזה ממנו

זה לא קל ולא פשוט לעכל את השיעור הזה. ישנו פחד גדול שבשם ה"התקדמות" נצא לשוק מוקדם מדי עם מוצרים כל כך לא בשלים שנגרום לנזק בלתי הפיך לתדמיתנו. אך זה אינו השיעור כאן, זו אינה הזמנה להתרשל ולעשות עבודה גרועה או בינונית. זוהי הזמנה לשאול את עצמנו "על אילו חלקים של מושלמות אנחנו יכולים לוותר כדי לצאת לדרך ומה יהיה טוב מספיק כדי להתקדם?".

 

השאלות האלה לא נועדו רק כדי לחסוך זמן ולצאת מספיק מוקדם לדרך. בסביבה הלא ודאית שבה אנחנו פועלים ישנם מקרים רבים בהם הדרך היחידה ללמוד היא תוך כדי תנועה. במקרים אלה, מי שמנסה לפתור דברים באופן מושלם על שולחן השרטוט או במעבדה עלול ליצור פתרונות שלא יהיו רלוונטיים לשוק החדש שהוא יפגוש כשישלים את יצירתו.

 

גם אם אינכם מחסידיו של ביל גייטס, כדאי לכם ללמוד את השיעור הזה ממנו. התוצאות העסקיות שהוא השיג בדרך זו עשויות להקל עליכם לקבל את השיעור.