מרחב אפשרויות בע"מ
שמואל מרחב

 
במיתון, הישרדות אינה האסטרטגיה היחידה  |  האתגר: יצירת איים של ודאות  |  מבחן התוצאות הודאיות  |  אגו ומנהלים - הסבר אימפוטנטי  |  הויכוח הלא נכון - (יו"ר ומנכ"ל, מנכ"ל וסמנכ"ל...)  |  המנהלים המצוינים הם מורים לניהול  |  מה הפונטציאל שלכם ו/או של העסק שלכם?  |  איך להימנע מהחלטות שגויות  |  על שליטה ועל איבוד שליטה  |  

מונה:

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 שלח


 
         צפו בדף שלי בשינוי ירוק

מה בין התייעלות לדיאטה?                                         

 
 שמואל מרחב                                                                                                       
                            המאמר פורסם במגזין דה מרקר בחודש יולי 2007
"אנחנו עומדים להכריז על מהלך התייעלות משמעותי. ההנהלה והאנשים בחברה עוד לא התאוששו מהטראומה של ההתייעלות שעשינו לפני שנתיים. אני מאד חושש ממה שזה יעשה למוראל ולביצועים שלהם." המנכ"ל שאמר לי את זה היה מנוסה במהלכי התייעלות כאלה. הוא הבריא חברות בעבר, וזה היה המהלך השני שהוא מוביל בחברה הנוכחית. השאלה שהעסיקה אותו היתה "איך לגרום לחברי ההנהלה שלי לראות ולהתמקד בהזדמנות הגלומה בהתייעלות, ולא בקושי ובאיומים הגלומים בה?"
 

לרוב מתחילים בדיאטה בתחושת חוסר ברירה, מתוך כוונה לתקן משהו שהתקלקל. "אני חייב לרזות כדי לחזור להיות כמו שהייתי פעם". 
בחשיבה משותפת מצאנו הקבלה מסוימת בין התייעלות ארגונית לדיאטה. שני המקרים מתחילים ארחי שמגיעים למסקנה שאנחנו שמנים מדי ועלינו לרזות, בשניהם המאמץ לרזות יגבה מחיר לא נעים, ובשניהם הצלחה תביא לשיפור בבריאותנו הכללית.
 
רוב האנשים אינם נלהבים להתחיל בדיאטה. המחיר שיצטרכו לשלם מפחיד – ויתור על מאכלים אהובים והרגלי אכילה, תחושות רעב ומחסור והתמודדות עם פיתויים. בנוסף קיים חשש שהדיאטה לא תחזיק מעמד או לא תביא לתוצאות הנכספות, והם יצטרכו להתחיל דיאטות נוספות בהמשך.
 
לרוב מתחילים בדיאטה בתחושת חוסר ברירה, מתוך כוונה לתקן משהו שהתקלקל. "אני חייב לרזות כדי לחזור להיות כמו שהייתי פעם". כך נכנסים למאמץ גדול ומשלמים מחיר שנתפס ככבד רק כדי לחזור להיות מה שהיינו ובלי לראות את ההזדמנויות הגלומות במהלך. וזוהי החמצה. כך נשארים ממוקדים במחיר, בסיכון ובפחדים, בלי לראות שזה מוביל למקום חדש ומלהיב.
 
גם בארגונים, מרבית המנהלים אינם מתלהבים מהרעיון להתחיל בהתייעלות. המחיר מפחיד אותם – פרידה מאנשים ופגיעה בפרנסתם ובעתידם, פרידה מהרגלי עבודה והתנהגות, ותחושות מחסור כאשר יידרשו לשפר ביצועים עם פחות אנשים ומשאבים. בנוסף, קיים החשש שההתייעלות לא תצליח או לא תביא את השיפור הנכסף, מה שיוביל לצורך בהתייעלויות נוספות.
 

 ההנהלות נשארות ממוקדות במחיר, בסיכון ובפחדים, בלי להוביל את עצמן ואת הארגון למקום חדש ומלהיב
לרוב, גם ארגונים מתחילים בהתייעלות מתוך תחושת חוסר ברירה ומתוך כוונה לתקן משהו שהתקלקל – "אנחנו חייבים להתייעל כדי לחזור לרווחיות שהיינו בה". בגישה זו גם הם פותחים במאמץ גדול, ומשלמים מחיר כבד רק כדי לחזור לרמת הביצועים שבה היו בעבר ובלי לראות את ההזדמנויות הגלומות במהלך.
 
מדובר בהחמצה דומה. ההנהלות נשארות ממוקדות במחיר, בסיכון ובפחדים, בלי להוביל את עצמן ואת הארגון למקום חדש ומלהיב. בפועל, דיאטה או התייעלות יכולות להוביל למקום חדש ומלהיב. כשהן מנוהלות היטב, הן מאפשרות ליצור תשתית של בריאות שעליה אפשר לבסס עתיד אישי או ארגוני חדש ומלהיב.
 
אדם הנזקק לדיאטה שידמיין את עצמו בריא, חסון ובכושר גופני מצוין, יגלה שעולמות חדשים של ביטוי עצמי והנאה נפתחים לפניו – כמו ספורט מהנה, טיולים רגליים וריקודים. בנוסף, הדבר עשוי להאריך את חייו ולהבטיח בריאות מתמשכת לשנים ארוכות. במקרים רבים מדובר בעתיד שאותו אדם לא יעז אפילו לחלום עליו.
 
מה תהיה תחושתו אם יאמר לעצמו: "אין ברירה, מחר אני מתחיל דיאטה, ואני מקווה שזה יעזור איכשהו", לעומת תחושתו אם יגיד: "אני מתחיל לבנות תשתית של בריאות, כושר גופני וחוסן פיסי שיאפשרו לי לבטא את עצמי וליהנות מחיי כפי לא נהניתי מעולם"?
 
הגישה השניה תהפוך את הדיאטה לחלק מתכנית גדולה יותר לשיפור בריאותו, שתכלול כושר גופני ורכיבים נוספים. במקום לחוש שהוא מצטמצם, הוא יחוש שהוא מתפתח.
 

מהלכי הצמצום יידרשו להיות חלק מתכנית גדולה של שיפור תהליכים ובניית יכולות חדשות
כך גם בארגונים. הנהלות שחייבות להתייעל יכולות ליצור לעצמן ולארגונן תמונת עתיד שבה מבנה העלויות ויעילות התהליכים בחברה טובים בהרבה משל המתחרים. מצב זה יספק יתרונות תחרותיים שעליהם יוכלו לפתח ולבסס מוצרים, שירותים ושווקים חדשים.
 
מה תהיה תחושת האנשים בארגון ששומעים מההנהלה: "אין ברירה, ממחר מצטמצמים ומהדקים את החגורה בתקווה שכך נוכל לעבור את התקופה הקשה הנוכחית", לעומת תחושתם אם ההנהלה תגיד: " אנחנו מתחילים היום במהלך לבניית יתרונות תחרותיים מובהקים במבנה העלויות וביעילות התהליכים שלנו. זה ייתן לנו חוסן עסקי וארגוני לטווח הארוך ויאפשר לנו לפתח מוצרים ושווקים חדשים"?
 
גם כאן, כדי לממש את הגישה השניה, מהלכי הצמצום יידרשו להיות חלק מתכנית גדולה של שיפור תהליכים ובניית יכולות חדשות. במקום לחוש שהארגון מתכווץ, אנשי הארגון יידעו שהוא נערך לצמיחה.
 
המנכ"ל שאיתו שוחחתי תמיד הראה לאנשיו את הזדמנויות הצמיחה במהלכי ההתייעלות שהוביל, אך במקרה המסוים הזה הוא התקשה בכך כי ההנהלה שלו היתה בטראומה מהמהלך הקודם. האנלוגיה שעשה בין דיאטה להתייעלות סייעה להם לראות את ההזדמנות, לתקשר אותה לארגון ולהוביל את ההתייעלות כמהלך של צמיחה.
 
בחנו את עצמכם: כשאתם נדרשים להוביל התייעלות בארגונכם, מה מנחה אתכם ומה המסר שאתם מעבירים: "אנחנו מתכווצים בתקווה לטוב" או "אנחנו בונים תשתיות לצמיחה בריאה"?

 

© שמואל מרחב, מרחב אפשרויות בע"מ - מתוך אתר המאמרים www.merhav.net

 


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (-צפה ב 2 תגובות בעמוד זה)
2. צעדי התייעלות מתוך פחד מכשלון
מירי נוה (23/02/2009)
1. אחלה כתבה (אין תוכן)
גנדלף האפור (27/09/2007)

Go Back  Print  Send Page

בניית אתרים - לייבסיטי