לאחרונה פגשתי מנכ"ל שביקש לבחון האם אוכל לסייע לבנות ולפתח את ההנהלה שלו. במהלך השיחה שאלתי אותו מספר שאלות על מצב העסק ועל האסטרטגיה. שאלתי שאלות קרות, כמו אנליסט שמייצג בעלי מניות שרוצים תשואה ולא מעניין אותם שום דבר אחר. הבנתי שאחד התחומים הבולטים בעסק שואב תשומת לב ניהולית רבה, מייצר אחוז קטן מההכנסות ולא מייצר שום רווח.

 

שאלתי את השאלה המתבקשת, "למה אתה לא סוגר את התחום?". המבט בעיניו היה מזועזע כמעט. אינסטינקטיבית הוא הניח את ידו על לבו ואמר מילה אחת, "הלב".

 

האם, ובאיזו מידה, העבודה והעסקים צריכים להיעשות עם הלב או באופן קר ושכלתני?

למען האמת התרגשתי. אמרתי לו שאם יש בעסק משהו שהוא ואנשיו מחוברים אליו כל כך זה יקל מאד לבנות ולפתח את הצוות. זה ללא ספק נכון, אבל, באותה מידה הנהלה שמחוברת לעסק דרך הלב יכולה ליצור לעצמה ולאנשיה כאבי לב גדולים ולהוביל את העסק להפסדים גדולים.

 

האם, ובאיזו מידה, העבודה והעסקים צריכים להיעשות עם הלב או באופן קר ושכלתני? מרבית האנשים והארגונים לא מקדישים לשאלה זו מחשבה מעמיקה, הם פשוט פועלים אינטואיטיבית בדרך שנראית הכי מתאימה להם. המפגש עם אותו מנכ"ל גרם לי להכרה שזו שאלה שכדאי להקדיש לה חשיבה.

 

שיחה אחרת, עם מהנדס מבריק, חיזקה את תחושתי זו. הוא שיתף אותי התלהבות ובהנאה שהוא מפיק מהעבודה בחזית הטכנולוגיה ומהובלתם של צוותי פיתוח טכנולוגיים. כששאלתי על ההשלכות העסקיות של עבודתו הוא סיפר שהוא הופתע לאחרונה במגעיו עם אנשי הפיתוח העסקי בחברה, "גיליתי שעסקים עושים עם בני אדם ולא עם מספרים".

 

הוא הופתע לגלות שעסקים הם עניין של אמון, אנושיות ורגשות ולא רק של מספרים קרים כפי שחשב עד אותו רגע. עד אז הוא הניח שאנשי עסקים אינם פועלים עם הלב אלא רק עם מאזנים ודוחות רווח והפסד.

 

לא במקרה הוא חשב כך. אנשי עסקים ומנהלים רבים נתפסים כאנשים קרי מזג ומחושבים שכל החלטותיהם הן ענייניות ועסקיות. ייתכן שניסיונם לימד אותם שאם יתנו ללב להשפיע על החלטותיהם, הם עלולים להיתקע לאורך שנים עם עסקים מפסידים או עם אנשים מיותרים.

 

מצד שני, מנהלים שרוצים שאנשיהם ישקיעו את מלוא מרצם ויתנו הכל להצלחת החברה יודעים שלא יוכלו להשיג זאת ע"י תמריצים כספיים בלבד. גם אלה שיכולים להרשות זאת לעצמם מגלים שתמריצים כספיים אינם מייצרים מוטיבציה מספקת לאורך זמן, ושבמקרים בהם דרושה האנרגיה המלאה של אנשיהם, עליהם לחבר אותם דרך הלב.

 

רבים יעדיפו לעשות עסקים עם אנשים כלבבם או בתחומים שנוגעים לליבם, ויתנו אשראי גדול יותר ללקוחות שהם אוהבים גם אם אינם אסטרטגיים.

מנהלים שיוצרים עם אנשיהם חיבור אישי חזק ועמוק גורמים להם להיות מוכנים לעשות הכל להצלחת המנהל. אחרים, שיוצרים אווירת משפחה או גאוות יחידה, גורמים לאנשים לעשות הכל להצלחת החברה. אחרים מחברים את אנשיהם דרך האתגר המקצועי או התרומה הייחודית לסביבה, ויש שעובדים על דרך השלילה ומחברים את אנשיהם דרך התשוקה לנצח את המתחרים. בדרכים שונות הם מנסים לפרוט על ליבם ורגשותיהם של האנשים בארגון.

 

גם ביחסים עם לקוחות ושותפים וגם בהחלטות האסטרטגיות, הלב והרגש תופסים מקום חשוב. רבים יעדיפו לעשות עסקים עם אנשים כלבבם או בתחומים שנוגעים לליבם, ויתנו אשראי גדול יותר ללקוחות שהם אוהבים גם אם אינם אסטרטגיים.

 

כל עוד זה עובד – זה בדרך כלל נפלא. אנשים שעובדים עם הלב משקיעים את עצמם בעבודה ונהנים ממנה לאורך זמן. אולם, כאשר זה מתפרק – נוצרים לפעמים כאבי לב קשים מנשוא שעלולים ליצור הפרעה ארגונית ועסקית קשה.

 

בארגונים, כאבי הלב יכולים להיגרם מסיבות מגוונות כמו מנכ"ל אהוב שהתחלף, חברה שנרכשה ע"י בעלים שרק השורה התחתונה מעניינת אותם, עסק שנקלע לקשיים, אנשים מסורים שפוטרו ללא התראה, או פוליטיקה פנים ארגונית שמסמסה אווירה משפחתית וגאוות יחידה.

 

בעסקים, כאבי הלב נגרמים כאשר לקוח מנצל לרעה את האשראי הגדול שניתן לו, כשתחום עסקי אהוב מייצר הפסדים בלתי פוסקים ויש לסגרו, או כאשר האמון בין שותפים מופר.

 

רק בודדים הקדישו זמן למחשבה ולקבלת החלטה, אישית או ארגונית, ביחס למשקל שהם יתנו ללב בעבודתם או בארגונם

ייתכן שאנשים שנפגעו בעברם מכאבי לב בחרו, במודע או שלא במודע, להקשיח את ליבם ולא לתת לו לנהל אותם יותר בעבודה. הם לא רוצים להיפגע שוב. הם משאירים את ענייני הלב לבית, למשפחה, לחברים או לתחביבים. לעבודה הם הולכים כדי להרוויח כסף ולא כדי לפעול דרך הלב.

 

הם אולי מנהלים נכון יותר בדרך זו. הם מגנים על עצמם מהחלטות שגויות שנובעות מרגשיות יתר, חוסכים לעצמם כאבי לב ונמנעים מליצור חברויות בעסקים. כך הם מוגנים מכך שהחשש לפגוע בחבר יגרום להם לפגוע בעסקים, וגם מהכאב שעלול להיגרם להם כאשר החבר יקבל החלטה שתפגע בהם.

 

ניתן לזהות שלש גישות אפשריות לשאלה הזו - "אני אעבוד רק עם הלב, ומה שלא מדבר אל לבי לא אעשה", "עסקים הם עסקים ואני לא מתכוון לערבב בשום מקרה בין הלב לעסקים, את הלב אני משאיר למקומות אחרים" או "אצלי בארגון יהיו כמה תחומים שבהם ארצה שאני ואנשיי נעבוד עם הלב, אבל יהיו גם תחומים שבהם נתנהל באופן קר ומחושב לגמרי". הגישה האחרונה דורשת כמובן את בחירת התחומים.

 

למרות שכמעט כל האנשים פועלים לפי אחת משלש הגישות, רק בודדים הקדישו זמן למחשבה ולקבלת החלטה, אישית או ארגונית, ביחס למשקל שהם יתנו ללב בעבודתם או בארגונם.

 

כדאי לכם להקדיש חשיבה לשאלה הזו, לבדכם, עם הצוות הניהולי שלכם, עם חברים או עם יועצים. זה עשוי לגרום לכם להתחיל או להפסיק לעבוד עם הלב בתחומים מסוימים. אתם עשויים לגלות כך הבדלי גישות של אנשים בצוות ובארגון. זה יכול להגדיל את מידת ההנאה שאתם ואנשיכם מפיקים מעבודתכם ומצד שני לתרום לשורות התחתונות של עסקיכם.