|
"ההנהלה ירדה מהפסים", יאיר, מנהל בכיר בארגון גדול, אמר לי בכאב ובכעס, "החבר'ה מהשיווק מוכרים להם מעשיות על טרנדים חדשים ועל המוצר החדש שיכבוש את השוק. הם מתעלמים מכל הבעיות הטכנולוגיות ומהרגולציה. אין נתונים שמוכיחים שיהיה לזה ביקוש אבל כולם מתלהבים והולכים לשים על זה את כל המשאבים שאין לנו".
גיא, סמנכ"ל השיווק בארגון לא פרגן ליאיר, "הוא פוסל כל אפשרות חדשה שמישהו מציע.הוא מסתכל רק על הבעיות בכל דבר ולא על ההזדמנויות. אם החברה היתה מתנהלת לפי יאיר לא היו לנו חצי מהמוצרים שיש לנו היום והיינו נסגרים מזמן".
ארגון שלא יהיה בו שילוב נכון ומנוהל היטב של קולות חולמים ושל קולות מפוכחים עלול להיקלע לצרות הכי גדולות
|
בכל ארגון ניתן לפגוש את המתח שבין אלה שרואים אפשרויות גדולות ומתלהבים מהן ובין אלה שרואים למה אין לאפשרויות האלה סיכוי להתממש. בארגונים שונים מכנים אותם בשמות שונים כמו האופטימיים והפסימיים, המרחפים והמציאותיים, אנשי החזון ואנשי המעשה, אנשי העתיד ואנשי העבר וכד'. לצורך המאמר נקרא להם החולמים והמפוכחים.
חולמים רבים מייחלים שהמפוכחים ייעלמו מהארגון או ישתקו. הם מפריעים להם לקדם את האפשרויות המלהיבות שהם רואים. המפוכחים חשים שהחולמים סוחפים את הארגון לכיוונים מסוכנים וחסרי אחיזה במציאות והיו שמחים אם הם היו שותקים או נעלמים מהארגון.
אולם, במיוחד בעידן הזה, ארגון שלא יהיה בו שילוב נכון ומנוהל היטב של קולות חולמים ושל קולות מפוכחים עלול להיקלע לצרות הכי גדולות. ללא קולות מפוכחים הארגון יחיה בפנטזיה וישקיע את משאביו ועתידו בכיוונים שלא יגיעו לכלל מימוש. ללא קולות חולמים הארגון לא יחדש דבר, יקפא על שמריו ויאבד, עם הזמן, את מקומו בשוק שבו הוא פועל.
מפתח חשוב להצלחה טמון באיכות הדיאלוג המתנהל בין החולמים למפוכחים. הדיאלוג הוא הרסני אם הוא מתמקד באופן צר בשאלה "האם זה אפשרי?". החולמים מביאים טיעונים רבים לכך שזה אפשרי ומנסים להשתיק את המפוכחים. המפוכחים מביאים הוכחות רבות לכך שזה בלתי אפשרי ומנסים להשתיק את החולמים.
כך נוצרים מחנות ויריבויות אישיות. כך נחסמים או מואטים מהלכים חדשניים בעלי פוטנציאל גבוה כאשר מצליחים להשתיק את החולמים. וכך מתבזבזים משאבים רבים על מהלכי חדשנות כושלים שניתן היה לממש אם הקולות המפוכחים היו נשמעים.
כאשר החולמים מחפשים תשובה רצינית לשאלה "איך אפשר", הם מגלים שכל ההסתייגויות של המפוכחים הופכות לחומר גלם מעולה
|
ישנה שאלה אחרת, שכאשר ממקדים בה את הדיאלוג בין החולמים למפוכחים, הוא מייצר ערך רב, כבוד הדדי ואפילו תחושת שותפות וצוות בין הצדדים. במקום להצטמצם לשאלה "האם זה אפשרי?" שואלים "איך אפשר היה לעשות את זה?".
כאשר החולמים מחפשים תשובה רצינית לשאלה "איך אפשר", הם מגלים שכל ההסתייגויות של המפוכחים הופכות לחומר גלם מעולה. כאשר המפוכחים מחפשים תשובה כזו הם מגלים שההתלהבות והאמונה של החולמים נוסכת בהם השראה וממריצה אותם למצוא פתרונות לבעיות שנראו להם בלתי פתירות.
הטיעון המפוכח הקלאסי "אין לנו מספיק אנשים לעשות זאת" הופך לשאלות כמו "איך אפשר לעשות זאת עם האנשים שיש לנו?" או "איך אפשר להשיג אנשים נוספים שיסייעו לנו לעשות זאת?". הטיעון המפוכח "זה יעשה קניבליזציה למוצר הדגל שלנו", הופך לשאלות כמו "איך אפשר להשתמש בזה כדי למנף את מכירות מוצר הדגל או כתוספת אליו?" או "איך אפשר ליצור הכנסות חדשות שיהיו גבוהות מההכנסות שמוצר הדגל שלנו מכניס?".
התמקדות בשאלה "איך אפשר" עושה דברים דומים לטיעונים מפוכחים בתחום הטכנולוגי, הפיננסי, המשפטי, השיווקי ולמעשה בכל תחום שעולה על הדעת. זה ישים ומועיל גם במשפחה ובזוגיות.
כאשר הדיאלוג מתמקד ב"האם אפשר", כל טיעון מפוכח הופך לויכוח מר על השאלה האם יש לנו מספיק אנשים או לא, והאם זה יעשה קניבליזציה או לא. מכיוון שמדובר בעתיד, כל אחד יכול לטעון את טיעוניו לנצח ולהישאר צודק ומתוסכל.
מרבית החולמים ימשיכו להאמין שזה אפשרי גם אם יוצפו בהוכחות שזה לא אפשרי. הם יגידו, "מישהו אחר יעשה את זה לפנינו ואז לא תהיה לנו ברירה ונעשה את זה גם...". מרבית המפוכחים יישארו משוכנעים שזה לא אפשרי גם אם יראו להם שזה נעשה במקומות אחרים. הם יגידו, "אצל אחרים זה אפשרי, אבל אצלנו זה אחרת...".
בחנו את ארגונכם: מי הם החולמים המובהקים ומי המפוכחים? האם הדיאלוג ביניהם מקדם את הארגון ומטרותיו או מייצר רעשים ומונע חדשנות?
|
כאשר שואלים "איך אפשר", החולמים נעזרים במפוכחים כדי לזהות את החסמים למימוש וכדי למצוא להם פתרונות או מעקפים, והמפוכחים נעזרים בחולמים כדי לא להישאר שבויים בגבולות המוכר והידוע.
ככה, כש"אפשר" ו- "אי אפשר" נפגשים בעבודה במקום לריב על מי מהם צודק הם נעזרים אחד בשני כדי למצוא "איך אפשר" לקדם את מטרותיו של הארגון במסגרת האילוצים והמגבלות שבתוכן הוא פועל.
בחנו את עצמכם, האם אתם אנשי "אפשר" או "אי אפשר"? הימנעו משיפוטיות, שניהם חשובים לעתידו של ארגונכם. אם אתם נוטים לאחד מהכיוונים, איך אתם מנהלים את הדיאלוג עם הקולות האחרים?
בחנו את ארגונכם: מי הם החולמים המובהקים ומי המפוכחים? האם הדיאלוג ביניהם מקדם את הארגון ומטרותיו או מייצר רעשים ומונע חדשנות? במה מתמקד הדיאלוג – ב"האם אפשר" או ב"איך אפשר"?
בכל מקרה, כדאי לכם להרחיב את השימוש האישי והארגוני בשאלה "איך אפשר" כמנוף לדיאלוג שיקדם אתכם ואת הארגון שלכם.
© שמואל מרחב, מרחב אפשרויות בע"מ - מתוך אתר המאמרים www.merhav.net
|
