קשה היום לעבוד בארגונים.

 

פעם היית קם בבוקר וידעת מה התפקיד שלך, מה עליך לעשות, למה מצפים ממך, מה זוכה בהערכה ומה לא, מה המחלקה שלך עושה ומה עושות המחלקות האחרות. היום זה משתנה.

 

השינוי לא התחיל בתוך הארגון, השינוי התחיל קודם כל מסביב לארגון. הטכנולוגיה החדישה, השינויים בעולם, ההתפנקות של הלקוחות ושל השוק, והתחרות הגוברת מסביב – כל אלה מתפתחים ומשתנים בקצב הולך וגדל.

 

הארגונים של היום נדרשים להתמודד עם כל השינויים האלה ולצורך כך הארגונים עצמם נדרשים להשתנות.

 

ככל שהארגונים ותיקים יותר וגדולים יותר קשה להם לעשות את השינוי הנדרש

השינוי העיקרי מתחיל בכך שהלקוח הופך להיות חשוב יותר. אי אפשר לסמוך על כך שהוא יישאר לקוח של הארגון בכל תנאי ובכל מחיר. יש לו דרישות גבוהות יותר ויש לו מבחר גדול יותר של ארגונים שמציעים לו את אותו מוצר או שרות והוא יכול לבחור את הארגון שיתן לו את מה שהוא רוצה באמת בתנאים המתאימים לו ביותר.

 

ישנם ארגונים שהבינו זאת מהר והתאימו את עצמם לדרישות הלקוח במהירות. ככל שהארגונים ותיקים יותר וגדולים יותר קשה להם לעשות את השינוי הנדרש. אבל, אין להם ברירה, ולכן גם הארגונים הגדולים והוותיקים מנסים להשתנות וזה קשה. זה קשה להנהלת הארגון וזה קשה מאד לעובדים.

 

ישנם הרבה תחומים בהם נדרש שינוי, אולם השינוי המשמעותי ביותר שנדרש מהם הוא בלמידה. לבצע שינוי זה מהלך קשה תמיד – אתה נדרש לשנות את הרגליך הקודמים וללמוד לפעול בדרך חדשה. לבצע סדרה של שינויים קשה שבעתיים, כי ברגע שסיימת לבצע שינוי אחד בהצלחה והתרגלת סוף סוף לדרך החדשה מבקשים ממך לשנות אותה ולבצע שינויים נוספים.

 

לכן, המפתח נמצא בלמידה. אם היינו מצליחים לשנות את ההתייחסות הבסיסית שלנו לשינויים ולהתחיל להתאהב בהם המצב היה נראה אחרת לגמרי. איך מתאהבים בשינוי מתמיד, איך הפכים אותו מאיום להזדמנות ?

 

המפתח הוא בלזהות מה יוצא לך מזה, מה אתה באופן אישי תרוויח מכך. קשה לראות את הרווח הצפוי לך משינויים מתמידים אם תמשיך להתייחס לעבודתך בארגון כאל משהו שנועד לספק לך בראש ובראשונה ביטחון ויציבות.

 

זה היה המצב בארגונים עד היום. אנשים בחרו לעבוד בארגונים כדי לספק לעצמם ולמשפחתם מסגרת מסודרת ויציבה של עבודה ושל פרנסה. אנשים שרצו עצמאות והתמודדות עם שינויים ואתגרים פעלו לרוב כיזמים עצמאיים והקימו עסקים. בעסק שלהם הם היו בעל הבית – הם נשאו באחריות ולקחו את הסיכון והם נהנו מהרווחים הכספיים ומההזדמנות להתמודד עם אתגרים. הם גם נאלצו לשלם את המחיר של חוסר ביטחון ויציבות, כי אף אחד לא הבטיח להם שמה שהצליח אתמול ימשיך להצליח גם מחר.

 

לעובדים אין ברירה אלא ללמוד לפעול במצב החדש הזה, ולמען האמת, יש במצב הזה הזדמנות בלתי רגילה עבור העובדים

מי שרצה ביטחון ויציבות הלך לעבוד בארגונים. הארגון שימש כמסגרת שהגנה על העובד מפני השינויים בשוק והבטיחה לעובד (כל עוד הארגון התקיים) שיוכל להמשיך גם בעתיד לעשות את מה שהוא יודע לעשות ולפרנס את משפחתו בבטחה.

 

במסגרת השינוי שארגונים עוברים, העובדים מתחילים להידרש לחשוב ולפעול יותר ויותר כמו עצמאים, למרות שהעצמאות שלהם אינה מוחלטת – כי עדיין יש להם בוס והם עדיין לא בעלי הבית של הארגון.

 

אבל, זהו המצב. חשוב להכיר בכך שאין ברירה והשינוי הזה הוא בלתי נמנע. אפשר להתנגד לו, לנסות להתעלם ממנו, לקוות שזו עוד רעה חולפת שנתעורר ממנה בעוד זמן מה והכל ישוב לקדמותו – אולם זה לא סביר להניח שזהו המצב. הארגונים של היום ישתנו או שהם ייעלמו. לעובדים אין ברירה אלא ללמוד לפעול במצב החדש הזה, ולמען האמת, יש במצב הזה הזדמנות בלתי רגילה עבור העובדים.

 

מהי ההזדמנות? ההזדמנות היא להשתנות, ההזדמנות היא ללמוד דברים חדשים, ההזדמנות היא להתפתח ולצמוח באופן אישי, ההזדמנות היא לחזור הביתה בסוף כל יום עבודה עם הידיעה וההרגשה ש"למדתי משהו חדש היום ותרמתי משהו משמעותי וחדש לסביבה שלי". מכיוון שמגמת השינוי רק תלך ותגבר ככל הנראה, עובדים שיתאהבו בשינויים ובלמידה וינצלו את ההזדמנות הזאת יגבירו את הערך שלהם לארגון, ויהפכו את עצמם למתאימים יותר לעבוד בארגון שלהם לאחר שישתנה, או בארגונים אחרים.

 

בשיחה שהיתה לי עם מורים באחד מבתי הספר של אורט דברנו על כך שפעם הורים ידעו שאם ישלחו את בנם לבי"ס מקצועי והוא ירכוש מקצוע – הם יתנו לו בסיס לפרנסה מובטחת לשארית חייו.

 

היום זה לא כך, המקצוע שירכוש יכול להעלם בתוך עשר שנים ויהיה עליו ללמוד מקצוע חדש. מכיוון שכך, ברור היה למורים שתפקידם אינו רק ללמד מקצוע אלא לגרום לתלמידים להתאהב בלמידה עצמה וללמוד במהירות וביעילות. מי שיֵדע ללמוד ויאהב ללמוד יוכל להשתנות במהירות ולהיות בעל ערך רב יותר לארגון שלו או ללקוחותיו.

 

המנהלים מנסים להשתנות ולשנות את אנשיהם, אבל הם מנסים לשמור על שליטה וכוח כדי להשיג את התוצאות שהם נדרשים להפיק

עובדים שהתרגלו במשך שנים לתפקידם "הבטוח" נדרשים היום, בגיל מבוגר יחסית "להחזיר את עצמם לבית הספר" וללמוד דברים חדשים, וללמוד לפעול בדרך חדשה. זה קשה, והארגון שלהם, למרות שהוא מדבר על שינויים, לא תמיד מספק את התנאים האידיאליים לכך, כי כמו שלעובד המעבר קשה, הוא קשה גם לממונים עליו. ומכיוון שאף אחד לא יודע בוודאות לאן השינוי יוביל נוצרת אוירה של אי ודאות שבה כל אחד נוטה לנסות לשמור על הקיים תוך כדי ניסיון להשתנות.

 

המנהלים מנסים להשתנות ולשנות את אנשיהם, אבל הם מנסים לשמור על שליטה וכוח כדי להשיג את התוצאות שהם נדרשים להפיק. האנשים מגיבים לשינוי, אבל אינם בטוחים שהממונה עליהם באמת רוצה בזאת – והעתיד הופך למעורפל יותר ויותר.

 

אז מה לעשות? להגדיל את הערך שלך בארגון, להפוך את עצמך לעובד שווה יותר היום ממה שהיית שווה אתמול - לחפש דרכים לספק ערך רב יותר ללקוחות, לממונים ולעמיתים בכל יום.

 

איך לעשות זאת? לפקוח את העיניים, להקשיב ולחפש מהו הדבר שאם תעשה אותו היום, שלא עשית אותו אף פעם קודם, יגרום ללקוחות שלך להיות מרוצים, לממונה עליך לזכות בהערכה, ויעשה את החיים קלים יותר לעמיתים שלך. לחפש מהו הדבר שאם תלמד לעשות אותו, זה יהפוך אותך לעובד טוב יותר שמסוגל להתמודד ביתר קלות עם הדרישות החדשות שאולי יבואו מחר. כדאי לערוך רשימה של דברים כאלה, של הזדמנויות ללמוד ולספק ערך לארגון וללקוחותיו, ולהתחיל באופן שיטתי לעשות אותם, אחד או שניים ביום.

  

גם אם זה לא יזכה בהערכה מיידית של הסביבה – זה יעשיר את חייך ויספק לך אתגרים ואת הסיפוק שיש בהשגתם.

 

זה קשה, לא תמיד ברור מה נחשב בעל ערך בעיני הסביבה, אבל עובדים שלא ירימו ידיים מול הקושי ויחליטו להפיק מהמצב את המקסימום יוכלו ליהנות מתקופה שבה הם ילמדו דברים חדשים, יתמודדו עם אתגרים חדשים ויצאו בסופה הרבה יותר טובים. אין ספק שמי שילמד ללמוד ולהשתנות ויתאהב בזה יזכה בסופו של דבר להערכה גבוהה בארגון שלו ובשוק.