|
בחשיבה הניהולית הרווחת מזהים שלושה עידני כלכלה שונים - הכלכלה החקלאית, הכלכלה התעשייתית וכלכלת הידע. לאחרונה מתחילה להישמע אמירה שעידן כלכלי חדש הפציע - כלכלת האינטראקציות - כלכלה שבה הצלחתו לאורך זמן של יחיד או ארגון תלויה במהירות ובאיכות של שיתופי הפעולה שלו עם הידע, המשאבים והיכולות של אחרים סביבו.
הצגתי את האמירה הזו למנהלים מעולמות תוכן שונים ורובם מצאו עדויות רבות לכך שאכן עברנו לכלכלת האינטראקציות ושיש לכך השלכות משמעותיות על הדרך שבה הם נדרשים לנהל את עסקיהם היום.
בכל כלכלה המפתח להצלחה היה להחזיק במשאב הנדיר הבסיסי שמניע את הביקושים. בכל מעבר מכלכלה אחת לאחרת המשאב הנדיר הפך לסוג של קומודיטי ומשהו חדש הפך למשאב המבוקש.
המעבר מכלכלה לכלכלה נעשה מהיר יותר עם הזמן. בקושי הספקנו להתרגל לרעיון שאנחנו בכלכלת ידע וכבר מבשרים לנו שהיא מאחורינו
|
הכלכלה החקלאית התחילה כאשר אנשים למדו לגדל מזון יותר מכפי צורכיהם המיידיים והתחילו להחליף אותו במזון או דברים בעלי ערך אחר. משאב המפתח בכלכלה הזו היה אדמות ותוצרת חקלאית, והמנצח בה היה בעל האדמות שידע מה לגדל, איך לגדל ואיך לקבל תמורה טובה לתוצרת שגידל.
הכלכלה התעשייתית התחילה כאשר האנשות גילתה את הייצור ההמוני. משאב המפתח היה מפעלים ותוצרת תעשייתית בעוד שתוצרת חקלאית התחילה לשמש כחומר גלם לתעשיית המזון המעובד. המנצחים בה היו ממציאי המכונות ובעלי המפעלים שידעו להוציא את המקסימום מהמכונות ומהעובדים ולסחור הכי טוב במוצריהם.
כלכלת הידע התחילה כאשר רכיבי התוכנה והשירות של מוצרים הפכו משמעותיים יותר לצרכנים מאשר "הברזלים" של המוצר. זה הפך את הייצור התעשייתי לסוג של קומודיטי ואת הידע למשאב הקריטי שמבדל ומגדיל את הערך (הידע האגור במחשבים שווה לפעמים פי מיליון משווי המחשב עצמו). המנצחים בה היו בעלי הידע הנחוץ הרב ביותר ובעלי היכולת לסחור בו טוב יותר מהאחרים.
המעבר מכלכלה לכלכלה נעשה מהיר יותר עם הזמן. בקושי הספקנו להתרגל לרעיון שאנחנו בכלכלת ידע וכבר מבשרים לנו שהיא מאחורינו. אבל זה ככל הנראה מדויק - בעלות על ידע אינה מספקת יותר כדי להבטיח יתרון תחרותי מתמשך. הנגישות לידע הופכת קלה מיום ליום. הידע עצמו מתחיל להפוך לקומודיטי. בהשקעה של כמה שעות שיטוט באינטרנט או בתשלום סביר למידען טוב תוכלו למצוא כמעט כל ידע נחוץ.
אם ידע הופך לחומר גלם מה הוא משאב המפתח של הכלכלה החדשה? התשובה היא האינטראקציות שיש לנו עם אחרים. הידע שבידינו לא מספיק ליצירת ערך חדשני וייחודי, רק לשילוב שלו עם ידע ומשאבים שיש לאחרים סביבנו יש אפשרות ליצור יתרונות תחרותיים ממשיים.
מי שיהיה מוכן לוותר על חלק מהשליטה והעצמאות ולפתח את איכות האינטראקציות שלו ימצא את עצמו בעמדת מובילות
|
המנצחים בכלכלה החדשה הם אלה שיודעים ליצור אינטראקציה איכותית עם גורמים אחרים סביבם (כולל מתחרים, במגבלות החוק כמובן) ולנהל היטב את האינטראקציות של אנשיהם בינם לבין עצמם.
זה נכון ביכולת ליצור ולנהל שיתופי פעולה בין ספקים, לקוחות ושותפים. זה נכון ביכולת לנהל אינטראקציות איכותיות עם צרכנים, במיוחד דרך האינטרנט אך גם בעולם הממשי. וזה נכון בתוך הארגונים – באיכות האינטראקציות בין יחידות ארגוניות, בין מנהלים ובין מחזיקי הידע החשוב בארגון.
כלכלת האינטראקציות מערערת תפישה בסיסית של הכלכלות שקדמו לה – תפישת השליטה והעצמאות. בעידן האינטראקטיבי הזה אנשים וארגונים מאבדים את היכולת לשלוט לאורך זמן על כל המשאבים והידע הדרושים להם כדי להוביל בארגון או בשוק שלהם. בכלכלת האינטראקציות אנשים ועסקים מאבדים שליטה ועצמאות והופכים תלויים יותר ויותר בגורמים אחרים.
מי שפוחד מאבדן השליטה והעצמאות הזה ימצא את עצמו סובל, מבוהל ומתגונן. הוא ינסה לשמור בכל כוחו על מעמדו ועצמאותו וכך יאבד הזדמנויות נפלאות לייצר ערך חדשני עם אחרים סביבו. זה נכון בשוק באותה מידה שבה זה נכון בתוך ארגונים.
מי שיהיה מוכן לוותר על חלק מהשליטה והעצמאות ולפתח את איכות האינטראקציות שלו ימצא את עצמו בעמדת מובילות ביחס לאלה שלכאורה שומרים על שליטתם במתרחש. סטיבן קובי קרא לזה בספריו "Interdependence" – תלות הדדית בין גורמים עצמאיים, מונח שיכול להישמע פרדוקסאלי למי שגדל בכלכלה הישנה, אך הולך ונעשה הכרחי להצלחה בכלכלה הנוכחית.
בחנו את עצמכם – האם התלות שלכם באחרים, מחוץ לארגון ובתוכו, גדלה עם הזמן? האם איכות האינטראקציות שלכם ושל אנשים בארגון שלכם משפיעה יותר ויותר על הכושר התחרותי שלכם?
אם כן, השקיעו בפיתוח אישי וארגוני של איכות האינטראקציות שלכם. אם לא, היו קשובים לזהות מתי התלות הזו מתחילה לגדול. זה רק עניין של זמן, ככל הנראה, עד שגם אתם תמצאו את עצמכם מושפעים מכלכלת האינטראקציות. גם לכם מומלץ לפתח יכולות אינטראקטיביות מתקדמות ולא לחכות עד שלא תהיה לכם ברירה.
|
