אולי בעצם אתם לא צריכים לנהל?
האמנם כל מדענית, תכנת, מהנדסת, עו"ד או מעצב מוכשרים חייבים להיות מנהלים כדי להצליח? לא בטוח. לא קל בימינו להכיר בכך שניהול הוא לא בשבילך, משום שזה כמו להודות בחוסר התאמה ל"משחק הקריירה" שכולם משחקים. אל תתפתו למשחק הזה אם הוא לא מתאים לכם.
"יש לי את הכישורים להיות מנהל מצליח. כך האמנתי תמיד וכך האמינו אנשים שהכירו אותי", סיפר לי איש מקצוע מצליח ומוכר בתחומו. "לקח לי למעלה מעשר שנים וכמה תפקידי ניהול (כולל כמנכ"ל) כדי להבין שלהיות מנהל זה ממש לא בשבילי. מתאים לי לעשות את עבודתי המקצועית בעצמי ולא בעזרת אחרים. האחריות הכרוכה בלהיות מנהל של אנשים וארגונים משתקת אותי". רק אחרי שהגיע להכרה הכואבת הזו והסכים לוותר על מסלול הניהול הוא גילה שאפשר, עם כל הקושי הכרוך בכך, לפתח קריירה מוצלחת גם בלי להיות מנהל.
האם זה נכון עבורכם להיות מנהלים? האמנם כל מדענית, תכנת, מהנדסת, עו"ד או מעצב מוכשרים חייבים להיות מנהלים כדי להצליח? לא בטוח. מה שבטוח הוא שלא במקרה אנשים רבים שואפים להיות מנהלים. עלייה על המסלול הניהולי נחשבת בישראל כדרך היחידה להצליח בקריירה ו-MBA במינהל עסקים נתפס כתואר חובה לכל מי שרוצה להצליח.
יכול להיות שניהול הוא דרך מאוד לא טובה עבורכם כדי לבטא את עצמכם. גם אם יש לכם כישורים שמבטיחים לכאורה הצלחה בניהול – כריזמה ומנהיגות, ראייה אסטרטגית, הבחנה בין עיקר לטפל, יכולת התנסחות וכדומה – לא בטוח שאתם צריכים לנהל.
במסלול הניהולי קל יחסית לממש חמש מתוך שש שאיפות הקריירה היסודיות. אפשר להשפיע ולתרום, לזכות בהכרה והערכה, לבנות ארגון, להתפתח וללמוד ללא הפסקה, ולהבטיח את העתיד הכלכלי. השכר במסלול הניהולי הולך ומשתפר ככל שמטפסים. אפשר לקבל אופציות, בונוסים ואולי להשיג בעלות חלקית. איזו סיבה יכולה להיות למישהו שלא לבחור במסלול הניהולי? ובכן, יש סיבה אחת: שאיפת הקריירה השישית – ביטוי עצמי. האם ניהול הוא דרך טובה עבורכם לבטא את עצמכם? אם כן, עלו על המסלול בלי היסוס. אתם יכולים לעשות זאת כמנהלים שכירים בתוך מערכות קיימות או לבנות עסק משלכם ולטפס בסולם הניהול ככל שהעסק יתפתח.
אבל – וזה אבל גדול – יכול להיות שניהול הוא דרך מאוד לא טובה עבורכם כדי לבטא את עצמכם. גם אם יש לכם כישורים שמבטיחים לכאורה הצלחה בניהול – כריזמה ומנהיגות, ראייה אסטרטגית, הבחנה בין עיקר לטפל, יכולת התנסחות וכדומה – לא בטוח שאתם צריכים לנהל.
השאלה הגדולה היא עד כמה אתם אוהבים לשאת באחריות על ביצועים של אחרים, על תוצאות והבטחות ועל בניית צוותים וארגונים. שאלה נוספת היא עד כמה תהיה חסרה לכם העשייה המקצועית עצמה, תחושת הסיפוק של "עשיתי במו ידי ולא באמצעות אחרים". אם לא מתאים לכם לנהל – אל תנהלו. תוכלו, למרות שזה לא קל, למצוא לעצמכם נתיבי קריירה אחרים ולממש בהם את כל שאיפות הקריירה שלכם. אם ניהול הוא לא בשבילכם חשוב מאד שתהיו בטוחים בכך, כי תמצאו את עצמכם בבעיה מול סביבתכם, במיוחד כשכירים. העולם הארגוני לא הצליח עדיין (למעט בארגונים בודדים) לעצב מסלולי התקדמות לאנשי מקצוע מעולים שאינם מתאימים לניהול.
תצטרכו להסביר למה אתם לא מנהלים מצליחים בזמן שחבריכם "מתקדמים" בשרשרת הניהול. תזדקקו לכוח כדי להתמודד עם הספק הטורדני ביחס ל"שווי" שלכם שתשמעו מהסביבה ומהאגו שלכם. אך איך תדעו אם ניהול נכון עבורכם? קודם כל חשוב שתתנסו במשך כמה שנים ואם אפשר בכמה תפקידים. כשתתנסו, תדעו די מהר אם אתם אוהבים את זה. לנהל זה לשאת על הגב אחריות לתוצאות, לאנשים ולמערכת. זה אומר לעסוק יותר ב"מסביב" של העשייה – אנשים, ארגון, אסטרטגיה, פוליטיקה – ופחות בעשייה עצמה. אם זה גורם לכם למועקה שהולכת ומתעצמת תתחילו לחשוד שזה לא בשבילכם. עם הזמן זה ישתקף גם בתוצאות, והדבר יעצים כמובן את תחושת הסבל מהתפקיד.
אני מכיר מנהלים שחשבו שהמועקה נובעת מכך שלא קודמו מהר מספיק. כשקודמו גילו שתפקיד הניהול הבא רק העצים את המועקה כי האחריות גדלה.
לא קל בימינו להכיר בכך שניהול הוא לא בשבילך, משום שזה כמו להודות בחוסר התאמה ל"משחק הקריירה" שכולם משחקים. אל תתפתו למשחק הזה אם הוא לא מתאים לכם. למדו להיות הכי טובים במשחק הייחודי שלכם ומצאו את הארגון או הלקוחות שיפיקו ממנו תועלת ויהיו מוכנים לשלם על כך.
/ (פורסם במגזין דה מרקר בינואר 2006)