Share Print

אמא, את מנהלת טבעית

שמואל מרחב, 19 בפברואר 2007

מרבית האמהות לא שמות לב לכך שתחושת האין הברירה הופכת את תקופת האימהות לבית ספר מעולה לניהול. אולי כדאי שנלמד מהן איך לנהל את השגרה ואת המשברים.

אחת המנהלות המשפיעות במשק מפתיעה אותי מחדש בכל פעם שהיא משוחחת בטלפון עם ילדיה. בעיצומה של עשייה ניהולית חשובה, שמעתי אותה מזכירה לבנה את החוג שמתחיל בעוד חצי שעה ושעליו להתכונן למבחן של מחר. כששאלתי אותה איך היא זוכרת את הפרטים האלה בתוך ים משימות העבודה שלה היא ענתה בפשטות: "אין לי ברירה".

אני לא משוכנע שאין לה ברירה, אבל ברור לי שמנקודת מבטה "היא האימא שלהם והם זקוקים לה, ואם היא לא תנהל אותם, היא לא תבצע את תפקידה". היא לא היחידה שפועלת כך. אמהות רבות מנהלות את המשפחה והבית מתוך תחושה שהן חייבות לעשות זאת כי אחרת זה לא ייעשה.

מרבית האמהות, כמו רוב הארגונים במשק, לא שמות לב לכך שתחושת האין הברירה הזו הופכת את תקופת האמהות לבית ספר מעולה לניהול. היכולת הניהולית של אמהות רבות מתרחבת משמעותית בכל פעם שהן מביאות לעולם ומגדלות ילד נוסף.

ניהול מתוך חוסר ברירה הוא המיומנות היסודית שהן מפתחות, וממנו נובעת התפתחות של מגוון יכולות ניהול. כבסיס, תחושת האין הברירה יוצרת אצלן את אותו סירוב בסיסי להיכשל שהזכרנו במאמר קודם, סירוב שגלומה בו עוצמה ניהולית גדולה. פעולותיהן ההרואיות של אמהות שנדרשו להגן על ילדיהן נובעות מהסירוב וחוסר הברירה האלה.

בנוסף, חוסר הברירה מפתח יצירתיות גבוהה בקרב רבות מהאמהות של משפחות דלות אמצעים. הן נדרשות להמציא דרכים לכלכל את משפחתן בתקציבים בלתי אפשריים. זה מפתח אצלן יכולות ניהול חיוניות כמו משא ומתן, ניהול תקציב, שימוש מושכל במשאבים, וקבלת עזרה מאחרים.

באופן דומה, רבות מהאמהות העובדות מפתחות יעילות גבוהה. במקרה שלהן המשאב החיוני שנמצא במחסור הוא זמן. הן לומדות לנצל כל דקה פנויה כדי להשלים משימות, לתכנן ולהיערך מראש אירועים או למשברים עתידיים.

יכולת אחרת שהאימהוּת מפתחת, לפעמים עד לרמה של אמנות, היא היכולת לנהל את השגרה. בניהול שיגרה יש סיזיפיות ברורה, היא אינסופית, וקשה לחוות בה את תחושת הסיפוק שחווים כשמנהלים משימה בעלת סוף מוגדר.

רוב האמהות רואות עצמן אחראיות למשימות שגרתיות כמו האכלת תינוקן ושמירה על בריאותו, אחזקת בית שוטפת, או ידיעה מתמדת איפה נמצאים הילדים ומה עליהם לעשות. משימות אלה חוזרות על עצמן – הילד שאכל היטב הבוקר יצטרך ארוחה נוספת, והבית הנקי והמצוחצח יזדקק לניקוי נוסף לאחר שיתלכלך.

גם בעסקים וארגונים יש משימות שיגרה כמו מעקב שיטתי אחר העמידה ביעדים ובתקציב, קשר שוטף עם לקוחות או ישיבות צוות קבועות. מרבית המנהלים רואים בהן כורח מעצבן. הן לא מספקות להם את תחושת ההתעלות שיש בסיומה המוצלח של משימה מאתגרת. כמה סיפוק וגאווה ניתן להפיק מהעובדה שזו הפעם החמישית שהגשנו בזמן את הדו"ח הרבעוני בהשוואה לסיפוק ולגאווה שיש בכך שצמחנו בעשרות אחוזים ברבעון הזה?

מעטים המנהלים, שכמו האמהות היעילות, יודעים להפיק סיפוק גם מניהול השגרה. הם יודעים שביצועי הרבעון הזה הם רק הקדמה לביצועי הרבעונים הבאים, ושבפועל, העשייה הניהולית היא שגרה אחת גדולה המחולקת לתתי-משימות שחוזרות על עצמן בווריאציות שונות.

אנשים רבים נוטים להתייחס למשימה הנוכחית כאל כל עולמם, וכך נלכדים במרוץ אחר התוצאה. זה אמנם עושה אותם אפקטיוויים בהשגת התוצאה, ומאפשר להם להשיג יעדים מדהימים, אולם מקטין מאד את יכולתם להיות רב ממדיים. המרדף אחר התוצאה הספציפית מחייב אותם להתרכז בלא יותר ממשימה אחת או שתיים בזמן נתון.

רב ממדיות היא יכולת הכרחית של כל מנכ"ל ובעל עסק. בעוד שמנהלים שאינם מנכ"לים אחראים רק לחלק מסוים מהמתרחש בארגון, המנכ"ל שלהם אחראי בכל רגע לכל דבר שקורה בחברה. אמהות, כמו כל מנכ"ל, נדרשות לניהול רב ממדי. הן מנהלות בו זמנית את כל הממדים של חיי הבית בנוסף לכך שהן מנהלות את עבודתן.

המורכבות ההולכת וגדלה של עסקים וחברות דורשת ממנהלים בכל הדרגים לפתח רב ממדיות. מעטים האנשים שהם רב ממדיים מטבעם, בחיל האוויר אומרים שיש להם חלוקת קשב טובה. לאלה שזה אינו טבעם לא קל לפתח את היכולת הזו, אבל אצל אמהות היא מתפתחת באופן טבעי.

יכולת ניהולית נוספת שאמהות מפתחות היא היכולת לפתח ולגדל אנשים. מכיוון שהן תופסות את עצמן כאחראיות לגמרי לעתידם של ילדיהן, רבות מהן פועלות כמאמנות שלהם, גם אם אינן קוראות לעצמן כך.

היכולת לפתח אנשים נחוצה לכל מנהל. זה תורם להתפתחותם של אנשיו ולרצונם להמשיך לעבוד עבורו, וזה תורם ליכולתם לבצע משימות מורכבות ולפנות אותו למשימות החשובות. מנהלים שטובים בלגדל אנשים תורמים לארגון שלהם תרומה משמעותית לטווח הארוך. אמהות רבות יכולות לעשות זאת היטב ולו בזכות הניסיון המעשי שרכשו עם ילדיהן.

ניהול מתוך חוסר ברירה ובמשאבים מוגבלים, ניהול שגרות, רב ממדיות ופיתוח עובדים הן דוגמאות ליכולות ניהול שהאימהוּת מפתחת אצל נשים. רבות מהן חשות, גם אם אינן מנסחות זאת כך לעצמן, שתפקידן הקודם בעבודה הפך קטן מדי ביחס ליכולות החדשות שרכשו במהלך האימהוּת.

למרבה הצער, מעטות האמהות המכירות בכך שרכשו יכולות ניהול שארגונים צמאים להן, הכרה שיכולה לסייע מאד לקריירה שלהן. בנוסף, מעטים הארגונים המכירים ביכולות הניהול שאמהות פיתחו ובפוטנציאל הטמון בהן לארגון.

כדאי לאמהות ולארגונים למצוא דרכים למנף את העוצמה הניהולית הזו. הנהלות חכמות ישקלו להתייחס לכל פרק אימהוּת של אישה כאל השתלמות בניהול, לעצב יחד איתה את האתגר הניהולי הבא שלה, ולתגמל אותה בהתאם.

שמואל מרחבTheMarker / (פורסם במגזין דה מרקר בפברואר 2007)

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

המטרה: לשחרר שליטה

"איך אפשר לשחרר שליטה? - אני לא יכולה להרשות לעצמי את הפשלות והטעויות של העובדים. זה לא הסטנדרט שהרגלתי את כולם לקבל ממני"

איזה מזל – אין לי לאן להתקדם בארגון

המוסכמות החברתיות של הסביבה שבה כולנו חיים, אומרות שאם אין לי לאן להתקדם בארגון אני לא שווה. אבל במקום לנסות להתקדם בארגון לגובה, אפשר להתפתח לעומק. כדאי לכם לנסות לדמיין תפקיד שתשמחו למלא ב-20 השנים הקרובות בלי לרצות לזוז ממנו

האם אתם מגדלים יורש?

אם אתם רוצים קריירה משגשגת ומרתקת, כדאי לכם לגדל יורש בכל תפקיד שתעשו. אולם, קחו בחשבון שזה מהלך שעלול להיות לו מחיר משמעותי. למה שווה לקחת את הסיכון?

איך לבחור מקצוע?

השאלות איך לבחור מקצוע? ומה ללמוד? מעסיקות צעירים רבים ומעסיקות לא פחות גם את הוריהם. אלו ללא ספק שאלות חשובות, אבל הן לא כל כך קריטיות כפי שנדמה. במקרים רבים נוטים לייחס להן חשיבות מוגזמת.

אמא, את מנהלת טבעית

מרבית האמהות לא שמות לב לכך שתחושת האין הברירה הופכת את תקופת האימהות לבית ספר מעולה לניהול. אולי כדאי שנלמד מהן איך לנהל את השגרה ואת המשברים.

מהי אסטרטגית הקריירה שלך?

חשיבה אסטרטגית היא חשיבה המתבססת על התבוננות אל מעבר למה שאנחנו יכולים לראות בעצמנו תוך כדי עבודה.

לשפר חוזקות או חולשות?

כדי להתמקד בחוזקות במקום בחולשות עלינו לקבל את העובדה שלעולם לא נהיה מושלמים - תמיד יהיו לנו צדדים חזקים וצדדים חלשים

איך אתם ניגשים לעתיד?

חוסר הוודאות גורם לאנשים ולארגונים לגשת לעתיד בדרכים שונות. ניתן לאפיין חמש גישות בסיסיות ביחס לעתיד.

אומנות התכנון – דמיון, מיפוי, חיזוי

גם מי ששונא לתכנן יכול ללמוד לאהוב זאת אם יתייחס לתכנון כאל משחק. הוא עשוי לגלות שהניסיון לחזות תקלות ולגשר על פערים דורש יצירתיות ואינטואיציה לא פחות מהביצוע עצמו.

אולי בעצם אתם לא צריכים לנהל?

האמנם כל מדענית, תכנת, מהנדסת, עו"ד או מעצב מוכשרים חייבים להיות מנהלים כדי להצליח? לא בטוח. לא קל בימינו להכיר בכך שניהול הוא לא בשבילך, משום שזה כמו להודות בחוסר התאמה ל"משחק הקריירה" שכולם משחקים. אל תתפתו למשחק הזה אם הוא לא מתאים לכם.

כמה אנשים שימחת היום?

שאלה שיכולה להיות גם מדד וגם כלי לניהול וקידום הקריירה שלך

לא רק הישרדות

יש חברות שרק מנסות לשרוד - לא חייבים לחקות אותן