מלכודת הכריזמה

מיכל לא הצליחה להחליט מי משני המועמדים יהיה מנכ"ל טוב יותר לעסק שהקימה וניהלה יותר מ־20 שנה. "אני מאמינה שרונן יקבל החלטות טובות וישיג תוצאות מצוינות. הוא הוכיח את עצמו כמנהל טוב מאוד, אבל הוא יבשושי ומופנם ואני חוששת שהצוות ואולי גם הלקוחות לא יתחברו אליו", היא אמרה. "צחי, לעומת זאת, הוא מנהיג סוחף שיחבר אליו את כולם מהרגע הראשון. עם זאת, אני לא בטוחה שהוא מבין את האתגר האסטרטגי שלנו, ואני חוששת שלא יקבל את ההחלטות הנכונות ברגעים הקריטיים". מיכל נדרשה לבחור בין מנהל טוב לבין מנהיג כריזמטי. היא כמובן היתה שמחה למצוא מנהל טוב שהוא גם כריזמטי, אבל מועמדים כאלה לא תמיד קל למצוא.

הדילמה של מיכל ניצבת, מדי פעם, בפני בעלי עסקים ומנהלים בכירים כשעליהם למנות אנשים לתפקידי ניהול. למעשה זוהי דילמה שכדאי שתעסיק את כולנו. הצורך לבחור מנהיגים אינו נחלתם של בעלי עסקים בלבד. כולנו נדרשים לבחור מנהיגים. אנחנו בוחרים ראש ממשלה, חברי כנסת, ראש עיר, ועד עובדים או ועד בית. בשעת הצורך אנחנו בוחרים מי יוביל עבורנו משימות – גננת שתדאג לילדינו, קבלן שינהל את השיפוץ בביתנו או עורכת דין שתייצג אותנו. בישיבות ובשיחות אנחנו בוחרים, לרוב באופן לא מודע, למי להקשיב, במי לתמוך ועל מי לסמוך. גם זו בחירה במנהיגים. בחנו את עצמכם לרגע, במי אתם נוטים לבחור, באנשים כמו רונן, שמקבלים החלטות טובות ומשיגים תוצאות לאורך זמן, או באנשים כריזמטיים כמו צחי, שמחברים וסוחפים אתכם רגשית?

כשבחנתי את עצמי, הופתעתי להיווכח שלא פעם אנשים כריזמטיים משפיעים עלי ומצליחים לגרום לי להתעלם מעובדות, לא לשאול שאלות קשות ופשוט לסמוך עליהם. אחד המאפיינים שמיוחסים למנהיגים כריזמטיים הוא היכולת לגרום לאנשים ללכת אחריהם בעיניים עצומות. מי שחושב שמנהיג נמדד על פי מידת הנכונות של אנשים ללכת אחריו יזהה ללא ספק את הכריזמה כתכונה חיונית למנהיגות. אבל, מי שמצפה שהמנהיג שיוביל את המערכת יקבל החלטות נכונות בזמן וישיג את התוצאות הנדרשות, עלול להיווכח שהכריזמה של המנהיג לא מספיקה כדי להבטיח זאת. למרבה הצער, הכריזמה עלולה להתגלות לפעמים כחסם משמעותי.

הכריזמה של המנהיג היא לא פעם מלכודת שמפילה לתוכה את מי שמסמיכים אותו, את אלה שהולכים בעקבותיו, ואפילו את המנהיג עצמו. כדאי לכל אחד מאתנו לזהות מתי נפלנו למלכודת הכריזמה ולדעת איך לחלץ את עצמנו מתוכה. לשם כך עלינו להבין את מהותה של המלכודת. התשובה פשוטה: מהותה של מלכודת הכריזמה היא "ודאות מרדימה". הכריזמה של המנהיג גורמת לנו לסמוך עליו לגמרי, להאמין שהוא יודע לאן צריך ללכת ואיך להגיע לשם, וללכת אחריו בלי לדאוג ובלי לפקפק – בעיניים עצומות. ככל שהמציאות נעשית מורכבת, מסובכת ולא ודאית, גדלה ההשתוקקות שלנו למישהו שמוכן לקחת אחריות ולשדר לנו שיהיה בסדר אם נסמוך עליו. לא פלא שמנהיגים כריזמטיים מפתים אותנו. הנוכחות הסוחפת שלהם משדרת לנו ודאות, ואנחנו נסחפים בשמחה, עוצמים את עינינו ונרדמים בשמירה.

איך נדע אם נפלנו למלכודת? נורות אזהרה צריכות להידלק כשאנחנו מזהים שהפסקנו לפקפק ולשאול שאלות מאתגרות. זה סימן שתחושת הוודאות הרדימה אותנו. סימן מדאיג יותר הוא כשאנחנו בעצמנו מתחילים להשתיק את אלה ששואלים שאלות, ובמיוחד אם אנחנו עושים זאת כדי להצדיק את המנהיג. זה סימן שנרדמנו בשמירה. בשמירה על מה? על אי הוודאות, על האפשרות שאנחנו טועים, שהמנהיג טועה. למה זה חשוב? כי אם אף אחד לא מטיל ספק מדי פעם, ולא מעורר חשיבה מחודשת, כולנו עלולים ללכת לכיוון שגוי ולהתעלם מכל הכתובות שעל הקיר. באופן אבסורדי, זה מרדים גם את המנהיג עצמו: "אם כולם הולכים אחרי ולא מפקפקים, כנראה שאני בכיוון הנכון". כשאתם מובלים על ידי מנהיג כריזמטי, בחנו את עצמכם ואת הסובבים אתכם – האם יש מקום לפקפוק ולשאלות קשות? האם הם מעודדים חשיבה מאתגרת או משתיקים אותה?

אם זיהיתם שאתם וסביבתכם נפלתם למלכודת הוודאות המרדימה של המנהיג ואתם רוצים להיחלץ – התחילו להטיל ספק. שאלו את עצמכם אם המטרה שאליה המנהיג מוביל היא המטרה הנכונה, אם הדרך שלו אכן מובילה לשם, אם ההחלטות שלו טובות ואם התוצאות הנדרשות מושגות. אם השתכנעתם שכן, נהדר. המשיכו בעקבותיו, אך שאלו זאת שוב אחת לשבוע או חודש. אם אינכם בטוחים – שאלו אחרים, שאלו את המנהיג עצמו, ואל תרפו אלא אם השתכנעתם לגמרי או אם המנהיג שינה כיוון. כך תעזרו גם לו, גם למערכת ובמיוחד לעצמכם. כך תבטיחו שלא תירדמו בשמירה. ובאשר למיכל, היא בחרה ברונן. "אני סומכת על השיפוט שלו", היא אמרה, "ואני יודעת שיהיה קל יותר גם לי וגם לצוות להעלות ספקות בפניו ולגרום לו להקשיב. מאחר שאנחנו פועלים במציאות של אי ודאות, אסור לנו להירדם".