מה הפוטנציאל שלכם ו/או של העסק שלכם?
בבחינת הפוטנציאל שלכם, קפצו בדמיונכם שנים קדימה. “דמיינו שבמטה קסם אפתור את כל הבעיות שמתסכלות אתכם היום ואגרום לחברה להתנהל באופן אידיאלי, הוסיפו לכך את כל החוזקות שלכם, איזו מין חברה תהיו?”
ההנהלה שפגשתי עברה אירוע טראומטי. לפני שלוש שנים הם היו בשיא פריחתם, החברה הונפקה ובקופה היו הרבה מזומנים, האתגר הגדול היה להתמודד עם גל הביקוש הגואה למוצריהם והם גייסו אנשי מקצוע בכמויות. אבל לפני שנה הם מצאו את עצמם לפתע על סף פשיטת רגל, והמייסד הכריזמטי נאלץ למכור את החברה למשקיע פיננסי שניסה לשקם את החברה ולהעמיד אותה על רגליה.
לבקשת אותו משקיע מצאתי את עצמי מבלה יומיים עם ההנהלה המבולבלת שלא הצליחה להתאושש מהמעבר משפע והצלחה למצב של הישרדות וחוסר ביטחון. כדי להבין מהן בעיות השורש של החברה, ולאפשר להם לבטא את כאבם, ביקשתי מהם להכין רשימה של כל תסכוליהם. כשסיימנו היתה על המסך רשימה ארוכה ומייאשת.
אחד המנהלים ניסה להפיג מעט את הייאוש וביקש שנכין רשימה של החוזקות והיתרונות שיש להם כחברה. הרשימה שהכינו הרשימה אותי מאוד וגרמה לי לשאול אותם שאלה שמעולם לא שאלתי הנהלה כלשהי. “דמיינו שבמטה קסם אפתור את כל הבעיות שמתסכלות אתכם היום ואגרום לחברה להתנהל באופן אידיאלי”, אמרתי להם, “הוסיפו לכך את כל החוזקות מהרשימה שלכם, איזו מין חברה תהיו?” הם שתקו לרגע, ואחד מהם ענה כמעט ללא היסוס, “החברה הכי טובה בעולם בתחומנו”.
הופתעתי. מעטות החברות שיכולות להיות הכי טובות בעולם בתחומן. שאלתי את האחרים אם הבחור לא הגזים, וכולם אמרו שלא. ביקשתי שימשיכו לתאר לי איזו מין חברה הם יהיו אם כל הבעיות והתסכולים ייפתרו והעליתי על המסך את תשובותיהם. התשובות שהתקבלו ציירו תמונת עתיד מלהיבה מאוד. באופן אינטואיטיבי הקלדתי מעל לתשובות שלהם כותרת חדשה: הפוטנציאל שלנו.
הקראתי להם מחדש את תשובותיהם ושאלתי, “זה מה שאתם מסוגלים להיות אם תפתרו את כל התסכולים?” הם אמרו שכן, ללא ספק. “זה נשמע לי כמו סיבה נהדרת למהר ולפתור את התסכולים האלה”, אמרתי, והם הסכימו.
משהו מדהים קרה באותו רגע. הציניות והייאוש של החבורה המתוסכלת הזאת התחלפו בסקרנות ואפילו בהתלהבות מהוססת. הפוטנציאל שראו הלהיב אותם. הם הבינו שאם ימשיכו להסתגר ולהתגונן בעקבות הטראומה שעברו ובגלל הפחד מקריסה, יחמיצו את האפשרות לממש את הפוטנציאל שבנו במשך השנים.
אין הפי אנד לסיפור הזה. הוא עדיין בתחילתו וימים יגידו מה יקרה להנהלה הזאת ולחברה שלהם. אבל אני גיליתי כאן שיעור חשוב. גיליתי את עוצמתה של השאלה “מה הפוטנציאל שלכם”. מאז שאלתי לא מעט בעלי עסקים והנהלות של חברות מה הפוטנציאל שלהם וגיליתי שוב ושוב כמה השאלה הזאת חכמה.
בשונה משאלות חזון ואסטרטגיה שמבקשות ממנהלים לומר מה הם רוצים, לאן הם שואפים ולמה הם מחויבים, השאלה הזאת אינה דורשת מהם להמציא או להתחייב. היא מזמינה אותם לאתגר של חיזוי מפוכח ושואלת לאן הם יכולים להגיע אם יעשו הכל נכון. כשהם מסיימים לענות על השאלה הם רואים פוטנציאל מול עיניהם, וכעת ביכולתם לבחור מה ממנו הם מתכוונים לממש ועל מה הם מוכנים לוותר. זה קל יותר מלצאת בהצהרות חזון מחייבות.
כדאי לכם לנסות זאת על העסק שלכם, על עצמכם ועל הקריירה. זה לא דורש הרבה זמן או מאמץ. לאנשים שהתקשו לזהות את הפוטנציאל שלהם המלצתי להתחיל לכתוב מה לבטח לא יהיו.
כשבחנתי זאת על העסק שלי, כתבתי שהוא לא יהיה חברת ייעוץ גדולה עם עשרות יועצים. זה לא הפוטנציאל שלי. אחרי שתשללו אפשרויות, תגלו שיהיה לכם קל יותר לכתוב מה כן תוכלו להיות אם תעשו דברים נכון. שללתי למשל את האפשרות שאהיה יועץ בינלאומי מצליח, כי איני אוהב לטוס ולהיות רחוק מהבית. במחשבה שנייה, ראיתי את הפוטנציאל לייעץ לחברות באמצעות טכנולוגיות מתקדמות ובלי לעזוב את הבית.
בין היתר הבנתי שהפוטנציאל שלי כולל את האפשרות להיות סופר או בלוגר בינלאומי שמשפיע על דרך החשיבה והניהול של עסקים וארגונים. ככל שהמשכתי לפתח את תמונת הפוטנציאל שלי היא התחילה להבהיל אותי. אבל השתחררתי מהבהלה כשהבנתי שאף אחד לא מכריח אותי לממש את הפוטנציאל – זה לא יעד ולא חזון, רק פוטנציאל. כעת נשאר לי רק לבחור מה וכמה מהפוטנציאל הזה אקח על עצמי לממש ועל מה אהיה מוכן לוותר.
בבחינת הפוטנציאל שלכם, קפצו בדמיונכם שנים קדימה. בחנו אותו במונחים מגוונים כמו גודל החברה שלכם והיקף עסקיה, מעמדה ונתח השוק, סוגי השווקים שבהם תפעלו ומספרם, תחומי עיסוק חדשים, מאפיינים תרבותיים וערכיים של העסק וכדומה. ודאו שאינכם מבלבלים בין שאיפותיכם לבין הפוטנציאל האמיתי שלכם. אם אינכם בטוחים, שוחחו עם אנשים שמכירים את העסק והשוק שלכם וקבלו את חוות דעתם.
נסו זאת, זה מומלץ מאוד.