שיעורים בניהול משמעון פרס
כשהפסיד בבחירות וראה שנפלה רוחי, הוא חייך אלי ואמר, "אל תיקח את זה קשה מדי, לפעמים מנצחים ולפעמים מפסידים. זה לא הסוף, ממשיכים".
"הוא נחשב פנטזיונר ולוזר, מה כבר אפשר ללמוד ממנו על ניהול – איך להיכשל?", אמר לי חבר. "נכון שהוא נחשב כזה", השבתי, "אבל בפועל הוא הצליח ליצור בעצמו, שוב ושוב, מציאות שנראתה בלתי ניתנת להשגה, והשפיעה על כל המדינה – הכור בדימונה, עצירת האינפלציה או הסכמי השלום. אלה הישגים יזמיים נדירים. לכל מנהל כדאי ללמוד מה אפשר לשמעון פרס להשיג אותם". למזלי הרב, זכיתי להכיר את פרס ולשמש לו שותף לחשיבה במשך יותר מעשור. כך נחשפתי מקרוב לדרך החשיבה והפעולה הניהולית שלו. הנה כמה מהשיעורים בניהול שלמדתי ממנו.
1. שרתו משהו גדול וחשוב מכם. זה ימקד אתכם, יגרום לכם לראות רחוק ואסטרטגי, יאפשר לכם לתעדף בקלות, להיות יצירתיים, לא להיבהל מכישלונות, לא לקחת דברים אישית ולעשות את הבלתי־אפשרי. המשהו הגדול שפרס שירת הוא עתידו של העם היהודי. ביטחון המדינה היה בעיניו תנאי הכרחי לקיום העם. כשחיפש מה יאפשר לישראל להיות עצמאית, זיהה את המדע והטכנולוגיה ופעל לקידומם; כשהשתכנע שהביטחון האולטימטיבי הוא שלום, הקדיש עצמו לכך. האם אתם משרתים משהו גדול וחשוב מכם, או עסוקים בעיקר בקידום עצמי? בחרו מטרה גדולה שהייתם שמחים לשרת ודמיינו שאתם מתמסרים לה. מה הייתם מתחילים לעשות? מה היה משתנה בדרך החשיבה והניהול שלכם?
2. העזו לחלום בגדול, גם אם יחשבו שאתם הזויים. כשהמטרה גדולה ורחוקה אפשר ומתבקש לדמיין פתרונות ועתידים לא־מציאותיים. כך הרצל דמיין מדינה ליהודים וכך העז פרס לדמיין כור גרעיני, תעשייה אווירית, מרכז עולמי לננוטכנולוגיה ומזרח תיכון חדש. המציאות והעובדות יסבירו למה החלום אינו בר־מימוש. על זה היה אומר פרס, שהעובדות מבוססות על העבר, לא על העתיד. הן מצביעות על החסמים והאתגרים שבהם יש לטפל כדי שהחלום יתממש. על חלקם תתגברו מהר ויהיו כאלה שייקח יותר זמן להתגבר עליהם. הכור והתעשייה האווירית התממשו מזמן, אבל מזרח תיכון חדש נראה רחוק מתמיד. לא נורא, בבוא העת מישהו עשוי לקחת זאת על עצמו והחלום ייהפך למציאות. האם יש לכם חלום גדול ומלהיב שלמימושו אתם חותרים? אם לא, דמיינו שג'יני יוצא ממנורת קסמים נותן לכם שלוש משאלות, אבל לא אישיות, כאלה שיקדמו את המטרה הגדולה שלכם. מה הייתם מבקשים? זהו חומר הגלם ליצירת החלום שלכם.
3. קודם אנשים, אחר כך תכנון ופעולה. אל תתחילו לתכנן איך לממש חלום או פרויקט גדול לפני שהתגבש צוות של אנשים טובים ומוכשרים שמחויבים למימושו. זה לא חייב להיות צוות גדול, העיקר שיהיה איכותי ומחויב. "אם יש את האנשים הנכונים – הם כבר יתכננו ויממשו", כך האמין פרס וכך פעל. האם אתם מנסים לקדם פרויקט, יעד או חלום אף שאין לכם צוות איכותי ומחויב? פרס היה אומר לכם לעצור עד שיהיה לכם צוות כזה.
4. אל תאמינו בבעיות "לא פתירות" – או במילותיו של פרס: "…יש הרואים בה בעיה 'בלתי פתירה'. אינני מקבל צורת חשיבה זו, שיש בה קיפאון במקום יצירה, מעצור במקום התקדמות. ככל שקשה יותר להגיע לפתרון כך גדל האתגר שבמציאתו. במקום להתייאש צריך להפעיל את המחשבה ואת כושר היצירה, להתגבר על מעצורים מדומים ועל מכשולים קיימים, ולמצוא את המוצא מן הסבך". האם ויתרתם על חלום בגלל בעיה "בלתי פתירה" שניצבת בדרככם? אמצו את חשיבתכם, חשבו עם אחרים, המציאו פתרונות לא הגיוניים, הם ילמדו אתכם ויכוונו לפתרון אפשרי.
5. הסכימו לטעות ולהיכשל. פרס נכשל הרבה וטעה לא מעט. זה לא עצר אותו. כשהפסיד בבחירות וראה שנפלה רוחי, הוא חייך אלי ואמר, "אל תיקח את זה קשה מדי, לפעמים מנצחים ולפעמים מפסידים. זה לא הסוף, ממשיכים". היכולת שלו לא לקחת את זה קשה מדי אפשרה לו ללמוד מכל טעות וכישלון. כשהשתכנע שטעה – שינה את דעתו ואת הכיוון שאליו הוביל. עד כמה אתם מסכימים לטעות ולהיכשל בדרך למטרתכם? האם אתם מוכנים לשנות כיוון?
6. למדו כל הזמן משינויים. רבות דובר על הסקרנות ותאוות הלמידה של פרס. הוא למד מספרים וממורים, מצעירים כי הם לא שבויים בעבר, אך בעיקר למד משינויים בעולם. הוא רצה להבין לאן מוליך כל שינוי ואילו הזדמנויות הוא פותח. "מנהיג חייב להתאמן בלימוד העתיד", הוא כתב. ואולי זה השיעור החשוב ביותר – לא להניח שהעתיד יהיה מה שנדמה לנו לאור העבר, אלא לפתח יכולת להבין מה השינויים שהעתיד מביא ולמנף זאת לקידום חזוננו.
אם השתכנעתם שכדאי ללמוד ממנו, כדאי שתקראו את ספריו, ובמיוחד את "בראשית חדשה". זו יכולה להיות מחווה לזכרו שהיתה משמחת אותו מאוד