חמשת המבחנים של חזון אפקטיבי

לפני שהספר "לנצח נבנו" יצא לאור ב-1995, חברות עם חזון מנוסח היו מראה נדיר. לא היה קל לשכנע מנכ"לים שכדאי שינסחו חזון לחברה שלהם ויחברו אליו את כלל העובדים. מאז פרסום הספר, חזון בחברות עסקיות הוא מראה שכיח יותר, והנהלות רבות מרגישות שהן חייבות חזון ברור כדי שיוכלו לנהל היטב.

אין ספק שחברות שמונעות על ידי חזון ברור מרוויחות מכך. החזון מחבר את כל אנשי החברה לכיוון אחד, מאפשר להם לדעת מה לעשות ומה לא לעשות, דוחף אותם להציב לעצמם יעדים מאתגרים ונותן להם כוח להתמודד עם משברים וכישלונות.
אולם חברות שיש להן מסמך חזון אינן בהכרח חברות שמונעות על ידי חזון. עצם כתיבת המסמך, ואפילו הפצתו בקרב כלל עובדי החברה, אינם מבטיחים שיהפוך לרוח המניעה את הארגון. למעשה, אם יש פער גדול בין מה שכתוב לבין התנהגות ההנהלה, זה רק יגרום לציניות בקרב אנשי החברה.

בנוסף, חשוב לדעת שבפועל כל החברות מונעות ע"י חזון כלשהו – אותה ידיעה אינטואיטיבית שמדריכה את פעולותיו והחלטותיו של האדם שמנהיג את החברה. אם אותו מנהיג מוביל את החברה להצלחות גדולות ומתמשכות סימן שיש לו חזון ברור מאוד, גם אם אינו יודע לנסחו באופן בהיר.

גם למנכ"לים שמובילים את ארגונם לכישלונות יש חזון אינטואיטיבי שמכוונם. הבעיה היא שהחזון שלהם לא מוביל לכיוון מוצלח. בכל מקרה, גם למצליחים וגם לפחות מצליחים כדאי למצוא דרך לנסח את חזונם בבהירות. חזון שמנוסח בצורה מדויקת מאפשר לחברי ההנהלה ולכלל המנהלים בארגון לקבל החלטות שנגזרות ממנו, לקבוע סדרי עדיפויות בהתאם לו, ולהוביל יחד את הארגון לכיוון אחד.

בנוסף, עצם ניסוח חזונו של המנכ"ל, במיוחד אם יש בו משהו שגוי, יאפשר למנכ"ל ולחברי ההנהלה לתקנו במשותף ולהוביל ביחד את הארגון לכיוון ראוי יותר. השאלה הגדולה היא איך יודעים האם החזון שנבחר אכן יכוון את החברה לכיוון ראוי והולם.

ישנם חמישה מבחנים לכך, ולמרות שהם די טריוויאליים, הנהלות רבות נוטות להתעלם מחלק מהם בזמן שהן מנסחות לעצמן את חזונן.

המבחן הראשון, מבחן הביקושים, הוא המבחן העסקי הבסיסי ביותר. דמיינו שהחברה שלכם תפעל לגמרי ברוח החזון ותתקדם למימושו – האם זה יבטיח שעוד ועוד לקוחות ושווקים ירצו את שירותיכם ומוצריכם לאורך זמן? האם זה ייתן לכם יתרון משמעותי מול המתחרים? שאלו את עצמכם אם הלקוחות הנוכחיים והעתידיים שלכם ישמחו לדעת שזהו חזונכם. אם לא, כדאי שתשקלו אותו מחדש.

מבחן הביקושים תקף לא רק ללקוחות. האם החזון יבטיח שהאנשים שאתם רוצים וצריכים שיעבדו עבורכם יעדיפו לעבוד אצלכם? ומה בנוגע לבעלי המניות – האם החזון יבטיח תשואות כאלה שימגנטו משקיעים לאורך זמן?

למרבה הצער, במהלך ניסוח החזון ישנן הנהלות שמתעלמות לפעמים משאלת הביקושים הזאת. אם החזון עלול להזניח את אחת משלושת הקבוצות האלה – לקוחות, עובדים ובעלים – הוא ככל הנראה לא יתממש לאורך זמן או שיוביל אתכם לעתיד לא כל כך מלבב.

המבחן השני הוא מבחן ה-DNA. האם החזון של החברה תואם את טבעה הבסיסי? האם הוא נוגד את יכולות הליבה, התרבות הארגונית או המוניטין הקיים שלכם? ישנם ארגונים שהצליחו לבצע שינויים מרחיקי לכת באופיים, ובכל זאת, משהו בטבעם הבסיסי נשמר. עדיף שהחזון שלכם יבטא מינוף של טבעכם הנוכחי ובעיקר של חוזקותיכם מאשר שידרוש מכם להשתנות שינוי בלתי אפשרי.

אולם, המבחן השלישי, מבחן פריצת הגבולות, מחייב שהחזון ידרוש מכם להשתנות ו/או "למתוח" את עצמכם אל מעבר לגבולות מה שנראה לכם אפשרי היום. אם לא, הוא איננו חזון. ודאו שהחזון לוקח אתכם למחוזות רחוקים ומופלאים, אבל לא הזויים מדי.

אם אינכם יכולים להאמין שהארגון שלכם יכול לממש את החזון שניסחתם – בחנו אותו מחדש.

מבחן העתיד הוא המבחן הרביעי. האם החזון לוקח בחשבון את השינויים שיחולו בשוק שלכם ובעולם? בעיקר מדובר על השינויים שאף אחד לא יכול לחזות היום. ודאו שהחזון שניסחתם יאפשר לכם לצאת נשכרים מכל סוג של שינוי אפשרי בשוק, ובמידת האפשר, להיות אלה שמובילים את אותם שינויים.

המבחן החמישי, ואולי הראשון בחשיבותו, הוא מבחן התרומה לעולם. האם מימוש החזון שלכם יתרום לכך שהעולם יהיה מקום טוב יותר לחיות בו? כמינימום, ודאו שהחזון לא מוביל אתכם לגרום נזק ופגיעה באנשים, קהילות או בסביבה.

חברות החזון הגדולות לא הסתפקו בכך שהן לא מזיקות, הן חרטו על חזונם לתרום לעולם טוב יותר בעזרת מוצריהן ושירותיהן. לא בטוח שזהו תנאי הכרחי להצלחה, אך זהו ככל הנראה מרכיב חשוב ביכולת של החזון להניע ארגונים גדולים לפעול במלוא המרץ לכיוון אחד שגם תורם להם וגם לסביבתם.

אם אתם לוקחים ברצינות את החזון שלכם – כדאי שתבחנו אותו דרך כל חמשת המבחנים. כך תגדילו את ההסתברות שתנועו לעתיד של שגשוג והצלחה.