Share Print

ליצור רגע מכונן

שמואל מרחב, 17 ביוני 2015

האם במקום לחכות למשבר בלתי נסבל, להתגלות מפתיעה או להזדמנות שאי אפשר לסרב לה, אנחנו יכולים להחליט, באופן יזום, ליצור רגע מכונן שישנה את עתידנו?

את הרוב המכריע של הרגעים בחיינו, כאנשים וכארגונים, אנחנו לא חווים כרגעים שמשפיעים באופן דרמטי על עתידנו. אפשר לכנות כל אחד מהם כ”עוד רגע” – עברנו דרכו, חיינו אותו, עשינו בו מה שעשינו, והוא חלף בלי שהטביע חותם משמעותי. כששואלים אותנו, “איך היה השבוע?”, ואנחנו עונים, “בסדר, אין טענות, לא רע, העיקר שעבר”, בתשובתנו אנחנו מכירים בכך שזה היה עוד שבוע בחיינו. לעומת זאת, לכולנו היו רגעים מכוננים שהשפיעו דרמטית על חיינו ושינו אותם. רגע מכונן הוא רגע שעד אליו היה צפוי לנו עתיד מסוים, ושבעקבותיו צפוי לנו עתיד אחר, לפעמים פתוח וחופשי יותר ולפעמים מוגבל יותר.

רגע מכונן מובהק בחיי היה זה שבו נעשיתי אבא. שום דבר לא הכין אותי לרגע שבו הבנתי שחיי השתנו באופן כה דרמטי. מרגע זה ואילך חיי יסתובבו סביב תינוקת מופלאה וסביב אחיה. ברגע קטן אחד העתיד נעשה גם מוגבל יותר וגם מלהיב ביותר. יש רגעים כאלה שהנסיבות יוצרות – רגע הגיוס לצה”ל, הרגע שבו התבשרתי שאבי הלך לעולמו, הרגע שבו הוזמנתי להנחות פרויקט בינלאומי גדול; אחרים הם תוצאה של בחירה – הרגע שבו הצעתי נישואים, הרגע שבו התפטרתי מעבודתי, הרגע שבו בחרתי לכתוב טור קבוע בעיתון. אבל נראה שגם רגעי הבחירה הגיעו בעקבות צירוף נסיבות כלשהו. משהו גרם לנו להיפרד מהעבר וליצור עתיד חדש – משבר, תובנה או הזדמנות שדחפו אותנו לבחור בחירה ששינתה את עתידנו.

שאלה מעניינת וחשובה שכדאי שנשאל את עצמנו היא האם ניתן ליצור רגע מכונן בהזמנה, במקום לחכות לצירוף הנסיבות שיעשה זאת עבורנו. במסגרת תפקידי סייעתי לא פעם למנהלים ולהנהלות ליצור רגעים מכוננים לעצמם. סמנכ”ל אחד בחברה ידועה עשה זאת בעזרתי לפני 
כ־12 שנים. “תזכיר לי”, הוא ביקש. “טינקרבל”, אמרתי, והוא נזכר מיד. הוא היה איש מקצוע מהטובים בארץ שקודם לתפקידי ניהול בכירים ולא נהנה למלא אותם. הוא לא אהב את האחריות והסמכות ואת הצורך לדרוש מאנשים ולפקח עליהם. הוא סיפר לי שהוא אוהב לעזור לאנשים להיות במיטבם. הדימוי שעלה בשיחתנו היה של פיה שמפזרת אור וקסם, “כמו טינקרבל”, הוא אמר. שאלתי אותו אם הוא היה נהנה לפזר לאנשיו מה שהם צריכים כדי להיות במיטבם. הוא התלהב ובחר לנהל כמו פיה. השבוע הוא אישר לי שזה היה רגע מכונן עבורו. “כל דרך הניהול שלי השתנתה. ממנהל שחושב במושגים של ‘לקחת’ – לקחת אחריות, לקחת פיקוד, הפכתי את עצמי למנהל שחושב במושגים של ‘לתת’ – לתת כיוון, לתת אחריות, לתת פתרון. השינוי הקטן לכאורה השפיע על כל דרך העבודה שלי”. הוא נהנה, אנשיו נהנו, והביצועים שלהם השתפרו.

סביר להניח שגם לכם יצא לסייע ללקוח, לעובד או לחבר ליצור לעצמו רגע כזה. במקרים אלה אנחנו 
משמשים כקטליזטור שהנסיבות שולחות להם כדי שיבחרו ליצור לעצמם עתיד חדש. האם אנחנו מסוגלים להיות 
קטליזטור שכזה עבור עצמנו? האם ביכולתנו להפוך בעצמנו רגע רגיל לרגע מכונן? האם במקום לחכות למשבר בלתי נסבל, להתגלות מפתיעה או להזדמנות שאי אפשר לסרב לה אנחנו יכולים להחליט, באופן יזום, ליצור רגע מכונן שישנה את עתידנו? התשובה היא כן, בהחלט. מה שנדרש לשם כך זה להבין ממה בנוי רגע מכונן ולבנות אותו בעצמנו.

ברגע מכונן אנחנו נפרדים מאמירה ישנה שמעצבת את חשיבתנו ופעולותינו, אמירה שאנחנו משוכנעים באמיתותה ובנחרצותה. “ניהול זו אחריות כבדה”, האמין המנהל הבכיר. ואני האמנתי ש”אני יועץ שמכירים רק בארץ”, וש”מסוכן מדי להתפטר כי לא אמצא משהו טוב יותר”. הטקסטים האלה מנעו מאיתנו לממש משהו שהיה חשוב לנו. למזלנו, הנסיבות עזרו לנו להיפרד מהטקסטים האלה ולבחור בטקסט חדש – “אפשר לנהל כטינקרבל”, “אני יועץ בינלאומי”, “יותר מסוכן להישאר כאן, אני מתפטר”. התגלותו הדרמטית של הטקסט החדש והפעולות שנקטנו בעקבותיה הם ששינו את עתידנו, ואת זה ביכולתנו ליצור בעצמנו בכל רגע נתון.

רוצים לנסות? בחרו תחום שהמצב הקיים בו מתסכל אתכם ושהייתם רוצים ליצור בו עתיד חדש (קריירה, כסף, לקוחות). כתבו לעצמכם מהו העתיד החדש שחשוב לכם ליצור בתחום זה. כעת נסו לזהות את האמירה שאתם משוכנעים באמיתותה שמונעת מכם ליצור את העתיד החדש. שאלו את עצמכם איזו אמירה חדשה שהייתם מאמצים היתה גורמת לכם לפעול בעוצמה ובנחישות ליצירת העתיד הזה. במילים אחרות, מצאו את “הטינקרבל” שלכם. אם יש צורך, היעזרו באנשים סביבכם כדי לגלות את האמירה הזו. לאחר שזיהיתם אותה תנו לה להפעיל אתכם. עשו דברים לא שגרתיים שימחישו לכם ולסביבתכם שהאמירה החדשה היא זו שמנהלת אתכם, ושנפרדתם מהאמירה הישנה שהגבילה אתכם. כך תיצרו את התנאים להיווצרותו של עתיד חדש לעצמכם. כך תיצרו, באופן יזום, את האפקט של רגע מכונן.

שמואל מרחבTheMarker / (פורסם במגזין דה מרקר ביוני 2015)

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

המטרה: לשחרר שליטה

"איך אפשר לשחרר שליטה? - אני לא יכולה להרשות לעצמי את הפשלות והטעויות של העובדים. זה לא הסטנדרט שהרגלתי את כולם לקבל ממני"

איזה מזל – אין לי לאן להתקדם בארגון

המוסכמות החברתיות של הסביבה שבה כולנו חיים, אומרות שאם אין לי לאן להתקדם בארגון אני לא שווה. אבל במקום לנסות להתקדם בארגון לגובה, אפשר להתפתח לעומק. כדאי לכם לנסות לדמיין תפקיד שתשמחו למלא ב-20 השנים הקרובות בלי לרצות לזוז ממנו

האם אתם מגדלים יורש?

אם אתם רוצים קריירה משגשגת ומרתקת, כדאי לכם לגדל יורש בכל תפקיד שתעשו. אולם, קחו בחשבון שזה מהלך שעלול להיות לו מחיר משמעותי. למה שווה לקחת את הסיכון?

התכונה הכי חשובה למנהל

מהי התכונה הכי חשובה למנהל? לדן היו"ר המיתולוגי של החברה שחזר מטיול ארוך בעולם היתה תשובה ברורה וחד משמעית.

שיתוף פעולה – כמה אתם טובים?

בעידן הנוכחי יותר קל לחבר ולהתחבר מאי פעם – ארגונים לארגונים ואנשים לאנשים. אבל העובדה שטכנית קל יותר להתחבר ולשתף...

חוסר ביטחון אסטרטגי

“עכשיו, אחרי שיצרתם לעצמכם אסטרטגיה נועזת שכולכם מאמינים בה”, אמרה המנחה לחברי ההנהלה לקראת סיומו של תהליך חשיבה בנושא, “אנחנו...

תסכול הוא לא תכנית עבודה

את המשפט "תסכול הוא לא תכנית עבודה" אמר אחד המנכ”לים המוערכים במשק לאחד מסמנכ”ליו, כשזה סיפר לו עד כמה הוא מתוסכל מדבר מה שאינו מתנהל היטב בחברה שלהם. לדעתי זהו משפט שכדאי לכל מנהל לאמץ ולהטמיע בדרך החשיבה שלו ושל אנשיו.

להטמיע ערכים בארגון

מנכ"לים דומיננטיים מטמיעים בארגון ערכים באופן טבעי דרך התנהגותם, אבל מנכ"לים פחות דומיננטיים או בתחילת דרכם יהיו חייבים להפגין נחישות בלתי מתפשרת כדי לשלב ערכים מלאכותיים בארגון.

מותם של ארגונים – ההזדמנות

מאמר זה, שהתפרסם ב-"סטטוס - מגזין לחשיבה ניהולית, ב- 1993, עוסק בהזדמנות הגלומה בתופעה "מותם של ארגונים". ארגון מוקם כדי לבצע משימה מסוימת, לאחר שביצע אותה הוא יכול למות.

איך לנהל ישיבה אפקטיבית?

הייתם באיזו ישיבה אפקטיבית לאחרונה? מאמר מ-1999 שמציג עקרונות, כללים וכלים למי שרוצה להגדיל את האפקטיביות של הישיבות שהוא מנהל או אלה בהן הוא נדרש להשתתף.

תקציר הספר “גלגל התנופה – מטוב למצוין”

כאן תוכלו להוריד תקציר (word) של הספר המעולה הזה.

הנהלה כצוות – למה הם לא מנגנים יחד?

“מה דרוש כדי לבנות הנהלה כצוות?”, שאל דורון, מנכ”ל של חברה ידועה. זה היה בעקבות הרצאה על מנהיגות שהוא שמע...